טעמי המנהגים תנ״ה

עוד טעם. משום דעדיף כבוד שבת מלכתא וקדושת יו"ט מהקבלת פני לבנה ואין מערבין שמחה בשמחה. חק יעקב סימן תצ"ד סק"ב בשם תשובת מ"ע סי' ע"ח:

קונטרס אחרון כתב בספר יוסף אומץ אות ת"ע ראיתי מנהג אבותינו תורה כשיש ב"מ מת ברחוב שלא נקבר שאין מקדשין בלילה ההוא את הלבנה שמפני שצריך להיות בשמחה בשעת קידושה. אכן אם יש חשש לשעה עוברת אין להקפיד על זה: ועי' מ"א סימן תקכ"ו ס"ק כ"א בשם המדרש דאסור לאכול סעודת קבע קודם שנקבר המת. והאסמכתא היא ממ"ש לא תאכלו על הדם. ועיין מחצית השקל שם דביו"ט דאיכא מצוה באכילה יוכל לאכול. ועי' שערי תשובה שם בשם מור וקציעה דמ"ש המ"א בשם המדרש הוא דוקא היכא דליכא חבורתא. ודוקא ביום שקוברים אותו: ובפסקי מהרי"א סי' כ"ה כתב בשם ס"ח דאין שואלין בשלום כשיש מת בעיר עד לאחר הקבורה ובשם תוס' דאלפס פ' ואלו מגלחין כתב דאין שואלין בשלום בבית הקברות כשיש שם מת. ובשאין שם מת שואלין ברחוק ארבע אמות מן הקברות: